כעורך דין רשלנות רפואית עם ניסיון רב שנים, אני מודע לקושי הגדול שאתם ויקיריכם חווים כאשר טיפול רפואי משתבש. רשלנות רפואית היא אחת התביעות הנפוצות ביותר בישראל בשנים האחרונות, עם אלפי מקרים המגיעים לבתי המשפט מדי שנה. אם נפגעתם ואתם חושדים שהטיפול הרפואי שקיבלתם לא היה מקצועי מספיק, חשוב שתדעו בדיוק מהן הזכויות שלכם וכיצד לפעול נכון.
מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית מוגדרת כמצב בו איש מקצוע רפואי – רופא, מנתח, אחות, או כל נותן שירות רפואי אחר – אינו מספק את רמת הטיפול המצופה ממנו בנסיבות העניין, ובכך גורם לנזק למטופל. לא כל טעות רפואית נחשבת לרשלנות רפואית; יש צורך להוכיח קשר סיבתי ברור בין הטיפול לנזק.
מה צריך על מנת להוכיח שהצוות הרפואי התרשל?
כרשלנות רפואית מוכרת התנהלות של גורם רפואי אשר חורגת מסטנדרט הטיפול הסביר, כפי שהיה ננקט על ידי רופא או מוסד רפואי סביר באותן נסיבות, וכתוצאה מכך נגרם נזק ממשי למטופל. כדי לבסס עילת תביעה ברשלנות רפואית, יש להוכיח שלושה יסודות משפטיים מרכזיים:
קיום חובת זהירות: מדובר ביחסי רופא-מטופל, ולכן חובת הזהירות קיימת מעצם הקשר. הרופא מחויב לפעול בזהירות, במקצועיות, ובמיומנות סבירה.
הפרת חובת הזהירות (התרשלות): זהו ליבו של המבחן. השאלה היא – האם הרופא נהג כפי שרופא סביר היה נוהג בנסיבות הדומות? לעיתים יש צורך להוכיח שהופרו נהלים רפואיים, ננקט טיפול לא מותאם, או שלא נמסר מידע חיוני (כשל בהסכמה מדעת). כאן נכנסות חוות דעת רפואיות, המהוות רכיב קריטי להוכחת ההתרשלות.
קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק: יש להוכיח כי הנזק שנגרם למטופל נובע במישרין מההתנהלות הרשלנית של הרופא. כלומר, שאילו היה ננקט טיפול סביר – הנזק היה נמנע או מצטמצם משמעותית.
לצד שלושת היסודות הללו, על התובע להוכיח גם את הנזק עצמו – פיזי, נפשי או כלכלי. ללא נזק ממשי, גם אם הייתה התרשלות, אין עילה לפיצוי.
לעורך דין ותיק בתחום ידוע כי כל תיק נבחן לפי נסיבותיו, ולכן יש חשיבות רבה לאיסוף מלא של החומר הרפואי, לפנייה למומחים רפואיים מהתחום הספציפי הרלוונטי, ולבנייה מוקפדת של עילת התביעה תוך הבנת הדקויות הרפואיות והמשפטיות כאחד. תביעת רשלנות רפואית היא הליך מורכב, הדורש שילוב של ידע משפטי, ניסיון, ובקיאות במערכת הבריאות.
מדוע חלה עלייה בכמות התביעות על רשלנות רפואית?
העלייה המשמעותית בכמות התביעות בתחום הרשלנות הרפואית נובעת ממספר סיבות עיקריות:
- עלייה במודעות הציבורית: כיום הציבור מודע הרבה יותר לזכויותיו בתחום הבריאות, ולכן ממהר לפנות לייעוץ משפטי בכל מקרה של חשש לפגיעה.
- חוק זכויות החולה: החוק שנחקק בשנות התשעים חיזק משמעותית את זכויות החולה, והביא למודעות גבוהה יותר של המטופלים ובני משפחותיהם לאפשרות לקבל פיצויים במקרים של רשלנות רפואית.
- השפעה בינלאומית: בדומה לארה"ב, שבה מקובל מאוד להגיש תביעות בגין רשלנות רפואית, המגמה חלחלה גם לישראל והפכה לפופולרית מאוד בשנים האחרונות.
סוגי הרשלנות הרפואית הנפוצים ביותר
רשלנות רפואית בהריון
מעקב הריון נועד לאתר בזמן בעיות ומומים העלולים לפגוע באם ובתינוק. רשלנות רפואית בהריון מתרחשת כאשר הרופא או הצוות הרפואי אינם מזהים מומים או בעיות רפואיות במהלך ההיריון או מתעלמים מתלונות וסימפטומים מדאיגים שמעלים המטופלים.
בין המקרים הנפוצים ניתן למצוא אי אבחון מוקדם של בעיות גנטיות, אי זיהוי מחלות זיהומיות של האם, התעלמות מתלונות של כאבים חריגים או תסמינים של לחץ דם גבוה ורעלת הריון. במקרים חמורים, רשלנות זו עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לתינוק ולאם, כגון פגיעות מוחיות, מומים התפתחותיים ואף מוות.
על מנת להגיש תביעה מוצלחת, יש להוכיח כי אם הצוות הרפואי היה פועל באופן ראוי, ניתן היה למנוע את הנזק. לשם כך נדרשות חוות דעת מומחים רפואיים שיתמכו בטענה זו ויעידו על כך שהצוות הרפואי סטה מהסטנדרטים הרפואיים המקובלים.
רשלנות רפואית בלידה
רשלנות רפואית במהלך הלידה עלולה להוביל לנזקים קשים, בלתי הפיכים ולעיתים אף קטלניים. הרשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי באי זיהוי מצוקה עוברית בזמן, אי ביצוע ניתוח קיסרי כאשר יש אינדיקציה רפואית לכך, שימוש שגוי או פזיז במכשירים כמו ואקום או מלקחיים, ואף בהשארת תהליך הלידה בידיים של צוות לא מיומן מספיק.
התוצאות של רשלנות בלידה יכולות להיות קשות ומגוונות, החל מפגיעות מוחיות ועיכובים התפתחותיים, דרך שיתוק מוחין ועד לפגיעות קשות באם כגון דימומים פנימיים, זיהומים ונזק לאיברים פנימיים. עורך דין מומחה בתחום יצטרך להוכיח כי הרופא או הצוות הרפואי לא פעלו בהתאם לפרוטוקול הרפואי הנדרש ולא הגיבו כראוי למצבים רפואיים מורכבים שהתפתחו במהלך הלידה.
הוכחה זו מתבצעת בדרך כלל באמצעות חוות דעת מקצועיות של מומחים רפואיים בתחום הגינקולוגיה והיילוד, המציגים את הסטנדרט הרפואי הנדרש לעומת הטיפול שקיבל המטופל בפועל.
רשלנות רפואית באבחון
רשלנות רפואית באבחון מהווה אחת הצורות השכיחות והחמורות ביותר של רשלנות רפואית. אבחון שגוי, מאוחר או חוסר אבחון כלל עשוי להוביל להחמרה במצבו הרפואי של המטופל, ולעיתים אף לנזק בלתי הפיך או מוות. רשלנות זו יכולה להתבטא, למשל, בפירוש לקוי של בדיקות רפואיות, התעלמות מתסמינים ברורים, או הימנעות מהפניה לבדיקה מתאימה. חובת הזהירות של הרופא מחייבת נקיטת אמצעים סבירים לזיהוי נכון של הבעיה הרפואית ומתן טיפול הולם בזמן. כאשר רופא לא עומד בחובה זו וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל, עשויה להיווצר עילה לתביעת רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית בייעוץ גנטי
רשלנות רפואית בייעוץ גנטי היא תחום מתפתח ורגיש במיוחד, שכן החלטות שמתקבלות על סמך מידע גנטי עשויות להשפיע על חיי המטופלים ואף על חיי ילדיהם שטרם נולדו. ייעוץ גנטי נועד לספק מידע מהימן ומדויק על סיכויים למחלות תורשתיות, סיכונים בהריון ודרכי מניעה או טיפול. רשלנות בתחום זה יכולה לכלול אי הפניה לבדיקות גנטיות חיוניות, מתן מידע שגוי או חלקי, אי זיהוי סיכון מוכר להפרעה תורשתית, או כשל בהסבר משמעות התוצאות למטופלים. טעויות אלו עלולות להוביל להריונות בסיכון, ללידת ילד עם מחלה גנטית שניתן היה למנוע, ולפגיעה בזכות ההורים לקבל החלטות מושכלות באשר להורות. במקרים כאלה, עשויה לקום עילה לתביעת רשלנות בגין נזקי "הולדה בעוולה" או פגיעה באוטונומיה של המטופלים.
רשלנות רפואית שיניים
רשלנות רפואית בטיפולי שיניים היא תחום נפוץ שבו עלולות להתרחש טעויות שיש להן השלכות רפואיות, אסתטיות ולעיתים גם נפשיות. רשלנות מסוג זה עשויה להתבטא באבחון שגוי של בעיות שיניים או חניכיים, טיפול לקוי או חוסר מיומנות בהליכים רפואיים כגון עקירות, שתלים דנטליים, טיפולי שורש או יישור שיניים. מקרים נוספים כוללים שימוש בחומרים לא מתאימים, זיהום כתוצאה מאי שמירה על כללי סטריליזציה, או גרימת נזק לעצב הפנים בעקבות טיפול רשלני. לעיתים מדובר בהיעדר הסכמה מדעת – כאשר לא ניתן למטופל מידע מלא על הסיכונים והחלופות. מאחר ורפואת שיניים היא מקצוע רפואי לכל דבר, רופאי שיניים נדרשים לעמוד בסטנדרטים המקצועיים והאתיים הנדרשים, וכאשר הם כושלים בכך וגורמים נזק, עשויה להתקיים עילה לתביעת רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית בתחום רפואת העיניים
רשלנות רפואית ברפואת עיניים עשויה להוביל לפגיעות חמורות בראייה ואף לעיוורון, במקרים מסוימים. תחום זה כולל אבחון וטיפול במחלות עיניים, ניתוחים כמו הסרת קטרקט, טיפולי לייזר לתיקון ראייה, ניתוחי רשתית ועוד. רשלנות רפואית יכולה להתרחש כאשר הרופא אינו מאבחן בזמן מחלה כגון גלאוקומה או ניוון מקולרי, מבצע ניתוח בצורה רשלנית, גורם לזיהום, או שאינו מיידע את המטופל כראוי על סיכונים והשלכות אפשריות של הטיפול. גם טעויות ברישום מרשמים לתרופות עיניות, או השהיית טיפול הכרחי – עלולות לגרום לנזק חמור ולעיתים בלתי הפיך. במקרים אלה, כאשר הרופא חורג מהסטנדרט המקובל וכתוצאה מכך נגרם נזק, עשויה להתקיים עילה לתביעת רשלנות רפואית.
מהו נזק בתביעת רשלנות רפואית?
נזק בתביעת רשלנות רפואית מוגדר ככל פגיעה פיזית, נפשית או כלכלית שנגרמה למטופל עקב הטיפול הרפואי הרשלני. הפיצויים בתביעה יכולים לכסות נזקי גוף כגון כאב וסבל, נזקים נפשיים, אובדן כושר עבודה, הוצאות רפואיות עתידיות, טיפולים שיקומיים, עזרה סיעודית, והפסדי שכר והכנסה עתידית. על מנת לקבל פיצוי הולם, עורך הדין נדרש להוכיח כי קיים קשר ישיר וברור בין הרשלנות הרפואית לבין הנזקים שנגרמו למטופל.
השלבים המרכזיים בהגשת תביעת רשלנות רפואית
- איסוף מסמכים רפואיים: כל המסמכים הרפואיים הקשורים לטיפול הם חיוניים.
- פנייה לעורך דין מומחה: בחרו עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית ובעל ניסיון מוכח בתחום.
- קבלת חוות דעת מומחה: עורך הדין ייעזר במומחים רפואיים שיבחנו את המקרה לעומק.
- הגשת התביעה: התביעה מוגשת לבית המשפט בצירוף כל החומר שנאסף.
- ניהול משא ומתן: עורך הדין מנהל מו"מ עם הצד השני כדי להשיג את הפיצוי המיטבי עבורכם.
פיצויים בגין רשלנות רפואית
במקרים בהם מוכחת רשלנות רפואית, בית המשפט עשוי לפסוק לטובת הנפגע פיצויים כספיים, שמטרתם להשיב את המצב ככל שניתן לקדמותו – או לפצות על הנזק שנגרם כתוצאה מהטיפול הרפואי הלקוי. הפיצוי אינו עונשי, אלא אזרחי, ונועד לאזן את הפגיעה שנגרמה למטופל – פיזית, נפשית, תפקודית וכלכלית.
נזק ממוני (כלכלי)
הוצאות רפואיות – פיצוי על טיפולים רפואיים שנדרשו או יידרשו בעתיד עקב הרשלנות.
אובדן כושר השתכרות – אם הרשלנות גרמה לנכות זמנית או קבועה, ייפסק פיצוי בגין הכנסות עתידיות שנפגעו.
עזרה וסיעוד – כולל עזרה מבני משפחה או צורך במטפל.
הוצאות נלוות – כגון התאמת דיור, נסיעות לטיפולים ועוד.
נזק לא ממוני (שאינו כלכלי)
כאב וסבל – פיצוי בגין סבל פיזי ונפשי שנגרם לנפגע.
קיצור תוחלת חיים או פגיעה באיכות החיים – במקרים של נכות קשה, מחלה מתמשכת או אובדן ראייה/שמיעה.
פיצוי בגין אובדן סיכוי להחלים או לשרוד – כאשר הרשלנות הביאה להחמצת טיפול מציל חיים.
כיצד נקבע גובה הפיצוי?
גובה הפיצויים נקבע לפי נסיבות המקרה הספציפי, חומרת הנזק, גיל התובע, השפעת הפגיעה על אורח חייו, נתוניו האישיים (כגון הכנסותיו לפני ואחרי הפגיעה) וחוות דעת של מומחים רפואיים וכלכליים. בפועל, סכומי הפיצויים משתנים מאוד – ויכולים לנוע בין עשרות אלפי שקלים למיליוני שקלים, תלוי בחומרת המקרה.
למה לבחור במשרד נתן ראט ושות'?
משרדנו, נתן ראט ושות', הוקם בשנת 2002 ומתמחה בתחום הרשלנות הרפואית. לאורך השנים צברנו ידע מקצועי רחב, תוך שיתוף פעולה צמוד עם מיטב הרופאים והמומחים בארץ. אנו מאמינים ביחס אישי ובליווי מקצועי ואנושי לכל לקוח, תוך עדכון רציף של התקדמות התיק.
הייחודיות שלנו מתבטאת במיומנות, בניסיון העשיר ובגישה המקצועית, המאפשרים לנו להשיג את התוצאות הטובות ביותר ללקוחותינו.
אם אתם או מישהו מבני משפחתכם נפגעתם ואתם חושדים שמדובר ברשלנות רפואית – פנו אלינו עוד היום. אנו כאן כדי להבטיח שתקבלו את מלוא הזכויות והפיצויים המגיעים לכם.
אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר בטלפון, במייל, או דרך אתר האינטרנט של המשרד, וצוות המשרד ישמח להעניק לכם ייעוץ ראשוני, ליווי מקצועי ואישי לאורך כל הדרך.
