מהי רשלנות רפואית באבחון?
רשלנות רפואית באבחון רפואי היא מצב שבו רופא או גורם רפואי אחר אינו מאבחן באופן נכון, מדויק או במועד את מצבו הרפואי של המטופל – וזאת בניגוד לסטנדרט המקצועי הסביר המצופה ממנו. אבחון שגוי, חסר או מאוחר עלול להוביל למתן טיפול רפואי שגוי, לעיכוב בטיפול הנדרש או לאי-מתן טיפול כלל, ובכך לגרום לנזק ממשי ולעיתים בלתי הפיך למטופל. רשלנות באבחון עשויה להתרחש, למשל, כאשר רופא מתעלם מתסמינים ברורים, אינו מפנה לבדיקות נחוצות כגון CT, MRI או בדיקות דם, אינו מבצע "אבחנה מבדלת" או מסתפק בהשערה קלינית מבלי לבצע בירור מעמיק. גם פענוח שגוי של בדיקות הדמיה או התעלמות מממצאים חריגים עשויים להיחשב לרשלנות. בתי המשפט רואים באבחון הרפואי שלב קריטי בתהליך הטיפול, ולכן קובעים כי על הרופא לנקוט בפעולות אקטיביות לאיסוף מידע רפואי מלא, תוך הפעלת שיקול דעת רפואי תקין וזהיר. כאשר מוכח כי רופא סטה מהתנהלות זו, וכי בשל כך נגרם נזק למטופל – עשויה לקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון.
האם רשלנות רפואית באבחון מתרחשת לעיתים קרובות?
אז חשוב להגיד שזה מסוג הרשלנויות הנפוץ ביותר. במקרים מסוימים הטעות באבחון גורמת לטיפול לקוי או לחוסר טיפול בכלל – וחשוב להבין שבמקרים רבים עצם הטעות כשלעצמה היא הבסיס לכל הרשלנות שהתבצעה בהמשך.
איך אני יודע אם המקרה שלי מספיק לתביעת רשלנות רפואית באבחון?
אז למעשה בתי המשפט קבעו מספר דברים שהתקיימותם מהווה את הבסיס לתביעת רשלנות רפואית – עליהם פירטתי במאמר בנושא רשלנות רפואית.
באופן ספציפי כאשר מדובר באבחון מוטלות על הרופא מספר חובות:
נקיטת פעילות אקטיבית
בית המשפיט קבע כבר מזמן שמוטלת על הרופא החובה לנקוט פעילות אקטיבית בבואו לבחון את מצבו של החולה – ואין זה מספק לבדוק רק מה שעומד לנגד עיניו. עליו לבצע שאלון מעמיק ובמידת הצורה גם להפנות את החולה למעבדה מתאימה.
בידול בבדיקה ובאבחון
בעת אבחון מצב רפואי, אין זה מספיק שרופא יסתמך על תחושת בטן או על האפשרות הסבירה ביותר בעיניו. גם כאשר נראה כי התמונה הקלינית מצביעה על אבחנה מסוימת, מחובתו של הרופא להרחיב את הבירור, לשקול מצבים רפואיים נוספים ולהתייחס לכל אפשרות שעלולה להסביר את תלונות המטופל. פעולה זו – המכונה "אבחנה מבדלת" – היא אבן יסוד בעבודתו של כל רופא. במסגרת זו, נדרש הרופא למפות מספר תרחישים רפואיים אפשריים, ולבדוק אותם לפי סדר חשיבותם וחומרתם, במטרה לשלול מצבים מסכני חיים ולבסס את האבחנה המדויקת. הימנעות מביצוע תהליך זה, או קבלת החלטות רפואיות מבלי לשקול חלופות בצורה מסודרת, עלולה להיחשב להתרשלות מקצועית ולהציב את הרופא בסיכון לתביעה בגין רשלנות רפואית באבחון.
