ניתוח קטרקט הוא אחד הניתוחים השכיחים והרווחיים ברפואת עיניים. לרוב הוא מצליח ומשפר משמעותית את הראייה, אך כאשר מתרחשת חריגה מסטנדרט רפואי סביר – עלול להיגרם נזק כבד לראייה ואף עיוורון חלקי או מלא. רשלנות רפואית בניתוח קטרקט מתמקדת בשאלה האם טיפול הרופא והמוסד הרפואי עמד בסטנדרט מקצועי מקובל לפני הניתוח, במהלכו ואחריו. מדריך זה מסביר מה עלול להשתבש, מתי ייתכן שמדובר ברשלנות ולא בסיבוך מוכר, כיצד בוחנים אפשרות לתביעה, ומהם הצעדים המעשיים שכדאי לשקול.
מהו ניתוח קטרקט ומה יכול להשתבש?
ניתוח קטרקט בקצרה
קטרקט הוא עכירות בעדשה הטבעית של העין. בניתוח מסירים את העדשה העכורה ומחדירים עדשה תוך-עינית (IOL) בעלת מספר המתאים לעין. הדיוק במדידות המקדימות, בתכנון ובביצוע הניתוח – קריטי לתוצאה. גם המעקב שלאחר הניתוח חשוב לאיתור וטיפול מהיר בסיבוכים.
סיבוכים שכיחים לעומת רשלנות רפואית
לא כל סיבוך הוא רשלנות. ישנם סיבוכים ידועים שעלולים להתרחש גם כאשר הצוות פעל כנדרש. עם זאת, כאשר נרשמת חריגה מהסטנדרט המקצועי – למשל בטיחות, תיעוד, מדידות או טיפול – ייתכן שמדובר ברשלנות המצדיקה בחינה משפטית. דוגמאות נפוצות למצבים היכולים להעיד על התרשלות:
- מדידות ביומטריה שגויות ובחירת עדשה לא מתאימה
- היעדר הסכמה מדעת מלאה ומתועדת
- אי-זיהוי מצב עיני קודם המשפיע על התוצאה
- הפרות סטריליזציה וזיהום תוך-עיני
- ניהול לקוי של קרע בקפסולה או סיבוך תוך-ניתוחי
- הותרת שברי עדשה או חומר גרעיני בעין
- מעקב חסר לאחר הניתוח והחמצת סימני אזהרה
מתי רשלנות רפואית בניתוח קטרקט עשויה להתקיים?
אבחון והכנה לקויים
שלב ההכנה כולל בדיקות עיניים, מדידות ביומטריות, סקירת היסטוריה רפואית והסבר על הסיכונים, החלופות והתוצאה הצפויה.
כשלים אופייניים: מדידות שאינן תואמות את הסטנדרט, התעלמות ממחלות רקע או ניתוחי עיניים קודמים, והסבר חלקי שאינו מאפשר הסכמה מדעת אמיתית. היעדר תיעוד מספק של ההסבר עלול לחזק טענה לרשלנות.
טעויות בביצוע הניתוח ובחירת העדשה
במהלך הניתוח נדרשים מיומנות, ציוד תקין ועמידה בפרוטוקולים. טעויות אפשריות כוללות קרע בקפסולה אחורית שלא זוהה או שלא טופל כנדרש, ייצוב עדשה תוך-עינית שאינו מדויק, או אי-פינוי שברי עדשה. בחירת מספר עדשה שאינו תואם למדידות או למבנה הקרנית עלולה להותיר ראייה מטושטשת או תלות קיצונית במשקפיים – ולעתים זו אינדיקציה לכשל תכנוני או ביצועי.
טיפול ומעקב לאחר הניתוח
לאחר הניתוח נדרש מעקב קפדני, הנחיות תרופתיות ומוכנות להגיב לתסמינים כמו כאב חריג, ירידה פתאומית בראייה, אדמומיות ניכרת או הילות סביב אורות. החמצת סימני זיהום תוך-עיני, לחץ תוך-עיני מוגבר, בצקת בקרנית או נוזל ברשתית – עלולה להוביל לנזק קבוע ולהוות בסיס לטענה על טיפול חסר או איחור באבחון.
איך מוכיחים תביעה – שלבים מרכזיים
איסוף מסמכים ותיעוד
הבסיס לכל בחינה משפטית הוא התיעוד. יש לאסוף תיק רפואי מלא: בדיקות טרום-ניתוח, טפסי הסכמה, דוח ניתוח, הוראות שחרור, ביקורות וקבלות. מומלץ לתעד ביומן קצר מתי הופיעו תסמינים, כיצד התקדמו, ואילו טיפולים ניתנו.
חוות דעת מומחה
ברוב המקרים יש צורך בחוות דעת של רופא עיניים מומחה כדי להעריך האם הייתה חריגה מסטנדרט רפואי ומה הקשר בין החריגה לנזק. חוות הדעת היא עמוד תווך בקידום תביעה, והיא מסייעת גם בהבנת סיכויי ההליך.
עקרונות משפטיים והליך אפשרי
הבחינה המשפטית מתמקדת בחובת זהירות, הפרתה, קשר סיבתי ונזק. בפועל, התהליך עשוי לכלול בדיקת היתכנות, פנייה מוקדמת לצד המטפל, משא ומתן, ולעתים הגשת תביעה וניסיון ליישוב המחלוקת בגישור. קיימות מגבלות זמן בדין, ולכן חשוב לפעול מוקדם ככל האפשר.
כמה פיצוי אפשר לקבל?
גובה הפיצוי, אם ייפסק, נגזר מחומרת הפגיעה בראייה ובהשלכותיה על חיי היום-יום, הפסדי שכר וכושר השתכרות, הוצאות רפואיות ושיקומיות, עזרת צד שלישי וכאב וסבל. כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לראיות, לחוות הדעת ולמידת ההשפעה על איכות החיים.
מה עושים כשחושדים ברשלנות?
כאשר מתעורר חשש שרשלנות רפואית בניתוח קטרקט הובילה לנזק, רצוי לפעול באופן מסודר:
- אספו את התיק הרפואי המלא והפניות
- תעדו תסמינים, מועדים ושינויים בראייה
- פנו לבדיקה וחוות דעת שנייה מרופא עיניים
- שמרו קבלות והוצאות רפואיות ושיקומיות
- התייעצו מוקדם עם עו״ד מנוסה ברשלנות רפואית
למה לבחור במשרד נתן ראט ושות'?
משרדנו מביא עבודה משפטית מקצועית, יסודית, מדויקת ומעמיקה – ערכים שמלווים אותנו מאז נוסד המשרד בשנת 2002. לצד הקפדה על בניית תיק מוכח-ראייתית וחוות דעת מתאימה, הלקוח מקבל שירות אישי וליווי רציף לכל אורך הדרך: החל מבדיקת ההיתכנות, דרך איסוף ותיעוד מסודר, ועד ניהול מו״מ או הליכים בבית המשפט. עבור לקוחות שנפגעו לאחר ניתוח קטרקט, הגישה הזו מאפשרת בחינה קפדנית של המקרה וצמצום סיכונים תוך שמירה על שקיפות והסברים ברורים בכל שלב.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין סיבוך מוכר לבין רשלנות רפואית בניתוח קטרקט?
סיבוך יכול להתרחש גם כשפועלים כשורה. רשלנות מתגבשת כאשר קיימת חריגה מהסטנדרט המקצועי הסביר שגרמה לנזק – למשל מדידות שגויות, הפרת סטריליזציה או החמצת מעקב, והדברים נתמכים במסמכים וחוות דעת מומחה.
חתמתי על טופס הסכמה – האם עדיין אפשר לשקול תביעה?
כן. החתימה אינה מונעת תביעה אם ההסבר לא כלל סיכונים מהותיים או חלופות, או אם נפל כשל בביצוע או בטיפול לאחר הניתוח. השאלה נבחנת לפי היקף ההסבר, התיעוד והנסיבות הקליניות.
תוך כמה זמן עלי לפעול?
יש מגבלות זמן הקבועות בדין. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בהקדם כדי לשמור על זכויותיכם, לאסוף תיעוד מלא ולמנוע שחיקה של ראיות.
האם חייבים חוות דעת רפואית?
ברוב המקרים נדרשת חוות דעת של רופא עיניים לצורך הוכחת חריגה מהסטנדרט וקשר סיבתי לנזק. לעיתים היא נחוצה כבר בשלב המקדמי כדי להעריך סיכויים וסיכונים שאכן ישנה רשלנות רפואית בעיניים.
הראייה התדרדרה רק חודשים אחרי הניתוח – מה עושים?
פנו לבדיקה רפואית מיידית ותעדו את השינויים. לעיתים קיים סיבוך מאוחר שניתן לקשור לניתוח. איסוף מסמכים וייעוץ משפטי מוקדם יסייעו בהערכת הזיקה והמשך הדרך.
סיכום
רשלנות רפואית בניתוח קטרקט מחייבת שילוב של הבנה רפואית ומשפטית. תיעוד מוקדם, חוות דעת מתאימה וניהול מדויק של ההליך יכולים להשפיע משמעותית על התוצאה. אם אתם חווים ירידה בראייה או סיבוך מתמשך לאחר ניתוח קטרקט – פנו למשרד נתן ראט ושות' לבדיקת המקרה ולתכנון הצעד הבא באופן אישי, יסודי ומבוקר.
