ניתוח קיצור קיבה (בריאטרי) הוא הליך אלקטיבי שמטרתו לסייע בהתמודדות עם השמנת יתר באמצעות שינוי אנטומי במערכת העיכול, ולכן הפך נפוץ בשנים האחרונות. לצד התועלת המוכרת, ההליך כרוך בסיכונים—אך חשוב להבחין בין סיבוך רפואי אפשרי לבין רשלנות רפואית בניתוח קיצור קיבה, המתקיימת כאשר יש סטייה מן הסטנדרט המקצועי, פגם בהסכמה מדעת, או כשלים בביצוע ובמעקב. רבים מתקשים לדעת היכן עובר הקו בין “תוצאה מצערת” לבין אחריות משפטית. המדריך שלפניכם עושה סדר: נפרק את השלבים שלפני הניתוח, במהלכו ולאחריו, נסביר כיצד בוחנים אחריות, ומהן הזכויות והצעדים המעשיים במקרה של חשד לרשלנות.
מהו ניתוח קיצור קיבה (בריאטרי) — הסבר קצר וסוגי ההליכים
ניתוח קיצור קיבה, או בשמו הרפואי ניתוח בריאטרי, הוא הליך כירורגי אלקטיבי המיועד לטיפול בהשמנת יתר משמעותית. הניתוח מתבצע לרוב בגישה לפרוסקופית (זעיר-פולשנית), המאפשרת קיצור זמן החלמה והפחתת סיכונים יחסית לניתוחים פתוחים. מטרתו המרכזית היא לצמצם את נפח הקיבה או לשנות את מסלול העיכול, כך שהמטופל יחוש שובע לאחר אכילת כמות קטנה בהרבה, ולעיתים גם להפחית את ספיגת הקלוריות והמזון. מדובר בשינוי אנטומי קבוע במערכת העיכול, ולכן הוא מצריך שיקול דעת רפואי ומודעות מלאה לסיכונים, ליתרונות ולהשלכות ארוכות הטווח.
ניתוח שרוול
בניתוח זה כורת המנתח חלק ניכר מהקיבה, ומשאיר מבנה צר ומאורך הדומה לשרוול. הקטנת נפח הקיבה יוצרת תחושת שובע מהירה במיוחד, ומובילה להפחתה משמעותית בצריכת המזון ובמשקל.
מעקף / מיני-מעקף קיבה
בהליך זה מחברים את הוושט או את הקיבה הקטנה שנותרה ישירות למעי הדק, תוך דילוג על חלק מהקיבה ומערכת העיכול. כך מתקבלת תחושת שובע מוקדמת, ולעיתים גם ירידה בספיגת המזון והקלוריות.
טבעת קיבה
הליך זה כולל התקנת טבעת מתכווננת סביב חלקה העליון של הקיבה, המצירה את פתח הכניסה ומווסתת את מעבר המזון. באמצעות התאמת קוטר הטבעת, ניתן לשלוט בכמות המזון הנכנסת ולשמר תחושת שובע לאורך זמן.
חשוב להדגיש: עצם קיומם של סיבוכים או תוצאות לא צפויות לאחר הניתוח אינו מעיד בהכרח על רשלנות רפואית.
סיבוכים נפוצים וסיכונים — ומה לא נחשב לרשלנות
ניתוחי קיצור קיבה, כמו כל הליך כירורגי, כרוכים בסיכונים ובאפשרות להופעת סיבוכים, גם כאשר הם מבוצעים על פי הסטנדרטים הרפואיים הגבוהים ביותר. בין הסיבוכים השכיחים ניתן למנות דלף מאזור התפירה או החיבור, זיהומים מקומיים או מערכתיים, דימומים פנימיים, היצרויות או תסביב של הקיבה, פגיעה באיברים סמוכים, וכן חסרים תזונתיים או חוסרים בוויטמינים ומינרלים עקב ירידה ביכולת הספיגה של מערכת העיכול. חלק מהסיבוכים עלול להתרחש באופן טבעי כתוצאה מהתגובה הפיזיולוגית של הגוף לניתוח, ואינם מעידים בהכרח על כשל רפואי. לכן, לא כל תוצאה שלילית מהווה רשלנות רפואית. המבחן המשפטי בוחן האם הצוות הרפואי פעל בהתאם לסטנדרט המקצועי המקובל, נקט באמצעי זהירות נדרשים, ביצע את הבדיקות הנחוצות ותיעד את המעקב הרפואי בצורה תקינה. רק כאשר יש סטייה ברורה מהנורמות המקצועיות המקובלות, ניתן לשקול קיומה של עילה לתביעה.
מתי סיבוך הופך ל“רשלנות רפואית בניתוח קיצור קיבה”?
כדי שסיבוך שנגרם לאחר ניתוח קיצור קיבה ייחשב לרשלנות רפואית, נדרש להראות כי הצוות הרפואי חרג מהסטנדרט המקצועי הסביר המקובל בתחום הכירורגיה הבריאטרית. הסטנדרט נקבע לפי פרוטוקולים רפואיים מקובלים, הנחיות משרד הבריאות והספרות המקצועית, והוא כולל הקפדה על כל שלבי ההליך – מההכנה ועד המעקב לאחר הניתוח.
חובת הזהירות של הרופא מתחילה עוד לפני קביעת מועד הניתוח, בדומה למה שקורה בטרם ניתוח קיסרי על מנת להימנע ממקרה של רשלנות בלידה. והיא כוללת בין היתר קבלת הסכמה מדעת מהמטופל. המשמעות היא שהמטופל חייב לקבל הסבר מלא וברור על מהות ההליך, סיכוייו, סיכוניו, האלטרנטיבות הקיימות (כולל האפשרות להימנע מניתוח ולפנות לדרכי טיפול אחרות), וכן על ההשלכות האפשריות לטווח הארוך.
במקרים רבים, ובפרט בניתוחים בריאטריים, יש חשיבות לבדיקת התאמת המטופל מבחינה רפואית ונפשית – למשל באמצעות הערכה פסיכולוגית, כדי לוודא שהוא מבין את משמעות השינוי באורח החיים הנדרש לאחר הניתוח. בנוסף, קיימת חובה להציג בפניו את כל שיטות הניתוח הרלוונטיות, עם יתרונותיהן וחסרונותיהן, ולאפשר לו לבחור מתוך מידע מלא ושקוף.
כאשר מתברר כי אחד מהשלבים הללו בוצע באופן חלקי, רשלני או ללא הקפדה על הנהלים – והדבר הוביל לנזק שניתן היה למנוע – ייתכן שמדובר בעילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.
היכן עלולה להתרחש הרשלנות? — לפני, במהלך ולאחר הניתוח
רשלנות רפואית בניתוח קיצור קיבה יכולה להתרחש בכל אחד משלבי ההליך – החל מההכנה המקדימה, דרך הביצוע בחדר הניתוח, ועד שלבי המעקב וההחלמה. בכל שלב נדרשת הקפדה על נהלים מקצועיים ברורים, שקיפות מלאה מול המטופל, ושמירה על סטנדרט רפואי גבוה, שכן כל כשל באחד מהם עלול להוביל לנזק משמעותי.
לפני הניתוח
בשלב זה מוטלת על הצוות הרפואי החובה לוודא שהמטופל מתאים לביצוע הניתוח מבחינה רפואית ונפשית. הדבר כולל ביצוע בדיקות מקיפות, סקירת ההיסטוריה הרפואית, והערכה פסיכולוגית במידת הצורך. בנוסף, יש להעניק למטופל הסכמה מדעת מלאה – להסביר באופן ברור את מהות ההליך, סיכוייו וסיכוניו, וכן להציג את כל האלטרנטיבות, לרבות אפשרויות טיפול לא-ניתוחיות. אי־ביצוע הליך זה בצורה מדויקת עלול להוות הפרה של חובת הזהירות.
במהלך הניתוח
בעת ביצוע ההליך הכירורגי נדרש המנתח להקפיד על טכניקה מקצועית מדויקת, לרבות שימוש נכון בכלים רפואיים כמו בוג’י למדידת קוטר השרוול, תפירה ואיטום קפדניים של אזורי הכריתה, ושמירה על סטריליות מלאה. בנוסף, חובה על הצוות לבצע ספירת מכשור בסיום הניתוח כדי לוודא שלא נותר ציוד בגוף המטופל, ולנקוט בכל פעולה אפשרית למניעת דלף, דימום או פגיעה באיברים סמוכים. חריגה מהנהלים הללו עלולה לגרום לנזק חמור ולהקים עילה משפטית.
לאחר הניתוח
השלב שלאחר הניתוח חשוב לא פחות מהביצוע עצמו. על הצוות הרפואי לבצע מעקב רפואי סדיר, לזהות מוקדם סימנים המעידים על סיבוך – כמו חום גבוה, כאבים חריגים או קשיי בליעה – ולפעול מידית למניעתם או לטיפול בהם. נהלים מקובלים כוללים בדיקות דימות (כגון שיקוף) לווידוא תקינות מערכת העיכול, מתן הנחיות תזונה מותאמות, ובדיקות דם שגרתיות למעקב אחר מצב תזונתי. היעדר מעקב הולם או התעלמות מסימני אזהרה עלולים להוביל להחמרה במצב המטופל ולבסס טענת רשלנות רפואית.
דוגמאות למקרים נפוצים שעשויים להוות רשלנות
כשל בהסכמה מדעת – אי הצגת מלוא המידע למטופל לפני הניתוח, לרבות הסיכונים, התועלות והאלטרנטיבות האפשריות, או הצגת מידע חלקי שגרם להחלטה שגויה.
ביצוע הניתוח ללא עמידה בקריטריוני התאמה רפואיים ונפשיים – דילוג על בדיקות חיוניות או הערכה פסיכולוגית נדרשת.
שימוש לקוי בבוג’י – מדידת קוטר השרוול באופן שגוי או אי שימוש במכשיר כנדרש, מה שעלול לגרום להיצרות או תסביב של הקיבה.
תפירה הדוקה מדי או לקויה – פעולה הגורמת להיצרות יתר, דלף או סיבוכים מבניים נוספים.
אי ביצוע בדיקות מעקב נדרשות – למשל, הימנעות משיקוף לאחר הניתוח או התעלמות מתסמינים מחשידים כמו חום גבוה או כאבים עזים.
ליקויי היגיינה וסטריליזציה – עבודה בתנאים לא סטריליים, או השארת מכשור בגוף המטופל בסיום הניתוח.
הנחיות לקויות לאחר הניתוח – אי מתן הנחיות ברורות לגבי תזונה, נטילת ויטמינים ובדיקות תקופתיות, מה שהוביל לנזקים בריאותיים.
חשוב לציין: הרשימה לעיל אינה ממצה, וכל מקרה נבחן באופן פרטני בעזרת חוות דעת של מומחה רפואי מתאים.
מה צריך להוכיח בתביעת רשלנות רפואית?
בתביעות רשלנות רפואית בניתוח קיצור קיבה, יש להוכיח ארבעה יסודות מרכזיים: חובת זהירות של הצוות הרפואי כלפי המטופל, הפרת החובה באמצעות פעולה או מחדל החורגים מהסטנדרט המקצועי הסביר, קשר סיבתי ברור בין ההפרה לבין הנזק שנגרם, והנזק עצמו – פיזי, נפשי או כלכלי. לצורך כך, נדרשת כמעט תמיד חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הכירורגיה הבריאטרית, אשר תבחן את נסיבות המקרה ותספק לבית המשפט בסיס מקצועי לקביעת האחריות.
בנוסף, חשיבות רבה ניתנת לתיעוד רפואי מלא ועדכני – החל מרשומות האשפוז והניתוח, דרך בדיקות המעבדה והדימות, ועד להמלצות והנחיות שקיבל המטופל לאחר השחרור. שמירה על רצף טיפולי, תיעוד כל ההוצאות שנגרמו עקב הנזק, ותיעוד פגיעה בתפקוד היומיומי או ביכולת ההשתכרות – כל אלו מהווים חלק בלתי נפרד מבניית תיק תביעה חזק ומבוסס.
ראיות שכדאי לאסוף
מסמכים רפואיים מלאים מכל המוסדות הרפואיים המעורבים.
תוצאות בדיקות דימות (שיקופים, CT, MRI) ובדיקות מעבדה רלוונטיות.
יומן אישי המתעד תסמינים, כאבים והגבלות תפקודיות מאז הניתוח.
תיעוד כל הוצאה כספית הקשורה לנזק, כולל טיפולים, תרופות ועזרים רפואיים.
תיעוד שיחות, התכתבויות או הנחיות שקיבל המטופל מצוות רפואי.
התיישנות — עד מתי אפשר להגיש תביעה?
בתביעות רשלנות רפואית בניתוח קיצור קיבה, הכלל הבסיסי בדיני הנזיקין קובע כי ניתן להגיש תביעה בתוך 7 שנים ממועד קרות האירוע שגרם לנזק. עם זאת, במקרים שבהם הנזק התגלה רק במועד מאוחר יותר – למשל, כאשר הסיבוך הופיע חודשים או שנים לאחר הניתוח – חלה דוקטרינת “גילוי הנזק”, המאפשרת למנות את תקופת ההתיישנות החל ממועד הגילוי בפועל, ולאו דווקא ממועד ביצוע הניתוח.
לצד זאת, קיימת מגבלת זמן מרבית של 10 שנים ממועד ההליך הרפואי, גם במקרים של גילוי מאוחר, למעט בנסיבות חריגות במיוחד. אצל קטינים, מניין ההתיישנות מתחיל לרוב מגיל 18, כך שתקופת 7 השנים נספרת מהגיעם לבגרות.
כיוון שכל מקרה נבחן לגופו ועשויים להיות חריגים או פרשנויות שונות, מומלץ מאוד לפנות לייעוץ משפטי בהקדם האפשרי לאחר גילוי הנזק, כדי לוודא שמועדי ההתיישנות נשמרים וכדי למנוע מצב שבו התביעה תידחה מטעמים טכניים בלבד.
מה עושים עכשיו? — צ’ק-ליסט מעשי במקרה של חשד לרשלנות רפואית בניתוח קיצור קיבה
אם עולה חשש לרשלנות רפואית לאחר ניתוח קיצור קיבה, חשוב לפעול במהירות ובצורה מסודרת. להלן רשימת צעדים מומלצת שתסייע לכם לשמור על זכויותיכם, לחזק את תיק התביעה הפוטנציאלי, ולהגדיל את הסיכוי לקבלת פיצוי:
בקשת מלוא התיק הרפואי והדיסקים – פנו לכל מוסד רפואי שבו טופלתם ובקשו את כל המסמכים הרפואיים, לרבות צילומי הדמיה (שיקופים, CT, MRI) על גבי דיסקים. שמירה על תיעוד מלא היא קריטית להוכחת המקרה.
המשך טיפול רפואי מסודר ותיעוד סימפטומים – הקפידו על מעקב אצל רופא, שמרו תיעוד כתוב של כל ביקור רפואי, ורשמו תסמינים, כאבים או מגבלות תפקודיות. יומן רפואי אישי עשוי להוות ראיה משמעותית.
רישום הוצאות ואובדן הכנסות – תעדו כל הוצאה הקשורה לנזק: תרופות, טיפולים, נסיעות, ימי מחלה ואובדן הכנסה. שמירת קבלות תסייע בהערכת הפיצוי המגיע לכם.
הימנעות מהצהרות מוקלטות לגורמים ביטוחיים ללא ייעוץ – אל תמסרו הצהרות מוקלטות או כתובות לחברת הביטוח או לגורמים אחרים לפני קבלת ייעוץ משפטי, כדי לא לפגוע בסיכויי התביעה.
פנייה לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית – עו״ד מנוסה יוכל להעריך את סיכויי התביעה, להדריך אתכם באיסוף הראיות, ולוודא שמועדי ההתיישנות נשמרים.
איתור מומחה רפואי מתאים לחוות דעת – מומחה בתחום הכירורגיה הבריאטרית יוכל לנתח את התיק, לקבוע אם הייתה סטייה מהסטנדרט הרפואי, ולספק חוות דעת מקצועית לבית המשפט.
בדיקת התיישנות ומועדים – ודאו מול עורך הדין מהם המועדים להגשת התביעה בהתאם לנסיבות, כדי להימנע מדחייה מטעמי התיישנות.
פעולה מהירה, איסוף מסודר של ראיות ופנייה לייעוץ מקצועי בשלב מוקדם – כל אלה עשויים לעשות את ההבדל בין תביעה חלשה לבין תיק מבוסס שמאפשר קבלת פיצוי הולם.
למה לבחור בנתן ראט ושות’?
משרד נתן ראט ושות’ פועל משנת 2002 ומחזיק בניסיון עשיר ומוכח בתחום תביעות רשלנות רפואית ודיני נזיקין. לאורך השנים ליווה המשרד מאות לקוחות בהצלחה, בשיתוף פעולה עם מומחים רפואיים מובילים בכל תחומי הרפואה, תוך בניית תיק ראיות מקיף ומדויק המותאם לנסיבות כל מקרה.
הלקוחות שלנו נהנים מליווי אישי וצמוד על ידי צוות השותפים, עם דגש על שקיפות מלאה, עדכונים שוטפים ואסטרטגיה משפטית חכמה המותאמת אישית לכל תיק. אנו מאמינים שתקשורת פתוחה עם הלקוח היא המפתח לתוצאה מיטבית.
אצלנו התוצאה והמקצועיות קודמות לכל – ללא הבטחות סרק. כבר בשיחת ההיכרות הראשונה תקבלו הערכה משפטית-הסתברותית כנה ואמיתית, כדי שתדעו בדיוק היכן אתם עומדים לפני קבלת החלטות משמעותיות.
איך נראה התהליך איתנו
העבודה המשותפת מתחילה בשיחת בחינה ראשונית בה אנו לומדים את פרטי המקרה. לאחר מכן מתבצע איסוף מסודר של כל החומרים והמסמכים הרפואיים, לרבות בדיקות ודיסקים. בשלב הבא, אנו פועלים להשגת חוות דעת רפואית ממומחה מתאים בתחום הרלוונטי. בהתאם לממצאים, נבחרת אסטרטגיה – בין אם ניהול משא ומתן לפשרה מיטבית ובין אם הגשת תביעה לבית המשפט. לאורך כל הדרך, המשרד נערך במקצועיות לכל דיון ומעדכן אתכם בכל צעד משמעותי.
