תאונת קטנוע עלולה להתרחש גם למי שנוסע בזהירות. בישראל, ככל שהשימוש בקטנועים גובר – בעיקר באזורים עירוניים – כך עולה גם הסיכוי להיפגע בתאונה. אחת החוויות הקשות ביותר היא תאונת דרכים עם מעורבות של קטנוע, בשל החשיפה הפיזית וחוסר ההגנה של הרוכב. חשוב לדעת מה לעשות במקרה כזה, מהם הזכויות והצעדים שיש לנקוט.
רבים מרוכבי הקטנועים נפגעים קשה או בינוני בתאונות, גם במהירויות נמוכות. בניגוד לרכב סגור, לקטנוע אין חגורת בטיחות או מערכות מיגון מתקדמות. לכך מצטרף העובדה שבישראל מזג האוויר מאפשר רכיבה לאורך כל השנה – מה שמגדיל את הנפח היומיומי של רוכבים בדרכים.
בדקתי לעומק את ההשלכות המשפטיות, הרפואיות והביטוחיות שמרכיבות את המשמעות המלאה של תאונת קטנוע. בין היתר, חשוב לדעת כי גם בתאונה קלה יחסית, נזקי גוף עלולים להשפיע לאורך זמן. דרך קיימת לצמצם את החשיפה היא לבחור אמצעי תחבורה שמתאים לסביבה העירונית, כמו למשל קטנוע 125 סמ"ק שמתאים לנסיעות יומיומיות מבלי להתפשר על בטיחות ותמרון.
איך מתמודדים מיד לאחר תאונה?
בשלב הראשון, יש לעצור בצד הדרך במקום בטוח ככל שניתן ולהרחיק את הקטנוע מנתיב התנועה. גם אם נפצעתם קלות, מומלץ לא לזוז עד שתגיע עזרה במקרה שיש חשש לפציעה חמורה, במיוחד בצוואר או בגב.
לאחר מכן, יש לקרוא לשירותי החירום – מד"א ומשטרת התנועה – בהתאם לחומרת הפציעה והאירוע. תיעוד ראשוני בזירת התאונה חשוב מאוד להמשך הטיפול: צלמו את המקום, הנזקים, לוחיות הרישוי ואת מיקום הרכבים או העצמים המעורבים.
פנייה לטיפול רפואי – חובה גם אם לא כאב
אחת הטעויות הנפוצות שרוכבים עושים לאחר תאונה היא הימנעות מפנייה מיידית לרופא. גם אם לא מרגישים כאבים מיידיים, חשוב להיבדק מוקדם. בגוף פועלים הורמונים שהופכים אותנו ל"מורגלים" לכאב בשעת חירום, אך לעיתים הסימפטומים מופיעים רק לאחר מספר שעות או ימים.
המסמך הרפואי שמונפק בבדיקה הראשונית יהפוך בהמשך למסמך משפטי בעת תביעה מול ביטוח או גורמים אחרים. ברוב המקרים ניתן לפנות לחדר מיון באחת מקופות החולים או בבית חולים קרוב, ולהמשיך למעקב אצל רופא משפחה או אורתופד בהמשך.
למי פונים לתביעת פיצויים?
על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בישראל (1975), כל רוכב שנפגע בתאונה רשאי לתבוע את ביטוח החובה שברשותו. גם אם הנהג השני היה אשם, וגם אם התאונה קרתה באשמתכם – קיימת זכאות לפיצוי בגין נזקי גוף.
בפועל, זה אומר שיש למסור לחברת הביטוח את כל המסמכים הרפואיים, דו"חות המשטרה ותיעוד הנזק, כולל מספר פוליסה, תעודות רפואיות, ואישורים על היעדרות מעבודה אם יש. לעיתים יש לפנות גם לייעוץ משפטי, במיוחד כאשר נגרם נזק ארוך טווח, נכות או אובדן כושר עבודה.
מה ההבדל בין נזק גוף לנזק רכוש?
נפגעי תאונת קטנוע יכולים לתבוע גם על נזק לרכוש, אך כאן נכנס לפעולה ביטוח הרכוש הפרטי – ביטוח צד ג' או מקיף. כלומר, תביעת נזק גוף נעשית מול ביטוח החובה, ואילו תביעת נזק לרכוש מתנהלת בהתאם לפוליסה האישית.
לדוגמה: אם נהג רכב פגע בקטנוע בעת עקיפה מסוכנת וגרם לשבירת מגן הקדמי – הנזק למגן יתבע מול ביטוח צד ג', ואילו הפגיעה בגוף (למשל שבר ביד) תטופל בביטוח החובה של הרוכב עצמו.
מה עושים כשאין ביטוח חובה?
לצערי, מדי שנה ישנם רוכבים שלא מבטחים את הקטנוע, בין אם מסיבות כלכליות ובין אם מחוסר מודעות. במקרה כזה, קיים מנגנון ייחודי בשם "קרנית" – הגוף שתפקידו לפצות נפגעי תאונות כאשר אין ביטוח חובה בתוקף.
אבל חשוב להבין – קרנית פועלת לפצות את הנפגע, אך לאחר מכן תדרוש החזר כספי מהאדם שאחראי להעדר הביטוח. לכן, ההימנעות מתשלום ביטוח חובה עלולה לעלות ביוקר בעתיד.
מהם הנזקים השכיחים בתאונות קטנוע?
- שברים בגפיים – בעיקר ברגליים, כתוצאה מהתנגשות עם רכב אחר או מהמכה בקרקע
- פגיעות ראש – לעיתים למרות חבישת קסדה, במיוחד בתאונות במהירות גבוהה
- פגיעות בצוואר ובגב – עקב תנועת פתאומיות או נפילה קשה
- כוויות ושפשופים – מתרחשים לרוב כאשר מופיע חיכוך עם הכביש לאחר ההחלקה
ציוד מיגון הולם – קסדה תקנית, כפפות, ביגוד ייעודי – מצמצם משמעותית את חומרת הפציעות. יש לזה השפעה ישירה גם על היקף הפיצויים האפשריים.
מה קורה כשיש מעורבות של רכב צד שלישי?
אם נהג אחר היה מעורב בתאונה וניתן להצביע על אשמתו, ייתכן וניתן לתבוע גם תביעה נזיקית, מעבר לפיצוי מביטוח החובה. המטרה כאן היא לקבל פיצוי גבוה יותר במקרה של התרשלות ברורה.
אבל תביעות אלה דורשות הוכחה של אשמה ושל נזק קונקרטי – באמצעות עדים, מצלמות אבטחה, חוות דעת רפואיות ועוד. לכן במקרים מורכבים, מומלץ להיעזר בעורך דין תאונת אופנוע בעל ניסיון בתחום.
נתונים עדכניים על תאונות רוכבי קטנוע בישראל
לפי נתוני הלמ"ס מ-2023, בכל שנה נפגעים בעיקר בגילאי 20–35, ובמיוחד בערים הגדולות – תל אביב, חיפה וירושלים. שיעור המעורבות בתאונות של קטנועים גבוה בכ-15% מהממוצע הכללי לכלי רכב פרטיים.
נכון לשנים האחרונות, קטנועים מהווים פחות מ-10% מכלי הרכב בישראל, אך מעורבותם בתאונות חמורות עומדת על מעל ל-20%. הנתון הזה ממחיש את רמת הסיכון הגבוהה יחסית שמגיעה עם הכלי הזה – ופועל יוצא מכך, את החשיבות של נהיגה זהירה, ביטוח בתוקף וציוד מיגון איכותי.
כיצד ניתן לצמצם את הסיכון?
- רכבו תמיד עם ציוד מגן מלא, כולל בגדים שלא נקרעים בקלות וכפפות ייעודיות
- הימנעו מנסיעה בנתיבים עמוסים במהירויות גבוהות מדי
- שמרו מרחק מהרכבים מסביב – גם במהירויות נמוכות
- הקפידו על תחזוקה נכונה של הקטנוע – בלמים, צמיגים ותאורה
בסופו של דבר, השימוש בקטנוע הוא יומיומי ונוח – אך גם מלווה בסכנות ייחודיות שיש להיות ערים להן. קבלת החלטות נכונות לפני ואחרי התאונה יכולה להשפיע על מצבכם הבריאותי, החוקי והכלכלי בהמשך הדרך.
