רשלנות רפואית בהריון היא אחת מהתביעות הרגישות והמשמעותיות ביותר בדיני נזיקין ורפואה. תקופת ההריון מלווה בדרך כלל בתחושת התרגשות, תקווה וציפייה – תשעת חודשים שבהם כל הורה לעתיד חולם על תינוק בריא ושלם. אלא שלא תמיד המסע מסתיים כפי שציפינו. במקרים לא מעטים, עקב טעויות אנוש, מעקב רפואי לקוי או אי הפנייה לבדיקה קריטית – נגרם נזק קשה לעובר או לאם, נזק שניתן היה למנוע. ברגעים כאלה, עולה השאלה הכואבת: האם מדובר במקרה טרגי, או ברשלנות רפואית של ממש?
במאמר זה נבחן לעומק מהי רשלנות רפואית בהריון, אילו מצבים מקנים עילה לתביעה, מהם סוגי הרשלנות הנפוצים ביותר, אילו בדיקות עשויות להימצא בלב הסכסוך המשפטי – וכיצד ניתן לפעול נכון מבחינה משפטית על מנת לקבל את הפיצוי שמגיע לכם.
מהי רשלנות רפואית בהריון?
רשלנות רפואית בהריון מתרחשת כאשר רופא או גורם רפואי אחר פועל באופן שחורג מהסטנדרט המקצועי המצופה ממנו – וכתוצאה מכך נגרם נזק לאם ההרה, לעובר או לשניהם. מדובר בעוולה נזיקית שמבוססת על סעיף 35 לפקודת הנזיקין, והיא דורשת הוכחה של שלושה יסודות מרכזיים: התרשלות של הצוות הרפואי, נזק שנגרם בפועל, וקשר סיבתי ישיר בין ההתרשלות לבין הנזק.
רשלנות בהריון יכולה להתבטא במגוון דרכים: חוסר הפנייה לבדיקות מתאימות, ביצוע רשלני של בדיקות, פענוח שגוי של תוצאות, או היעדר הסבר על סיכונים ואפשרויות אבחון מתקדמות. במקרים חמורים, מדובר בהחמצת מומים קשים שניתן היה לגלות בשלב מוקדם – ולעיתים אף להפסיק את ההריון בגללם.
בשונה מטעויות רפואיות שיכולות להיחשב סבירות בנסיבות מסוימות, רשלנות בהריון תוגדר ככזו כאשר חרג הרופא מהתנהגות “הרופא הסביר” – כלומר, כאשר רופא אחר במצב דומה היה פועל אחרת, ובכך ככל הנראה מונע את הנזק שנגרם.
אחריות הצוות הרפואי במעקב ההריון
במהלך ההיריון, האישה ההרה נמצאת תחת פיקוח רפואי שוטף, שמטרתו לאתר בזמן כל בעיה רפואית אפשרית – הן אצלה והן אצל העובר. אחריות זו מוטלת בראש ובראשונה על רופא הנשים או הגניקולוג המטפל, אך גם על טכנאי האולטרה-סאונד, יועצים גנטיים, אחיות וצוותי רפואה נוספים המעורבים בתהליך. תפקידם הוא לא רק לבצע בדיקות, אלא גם לפרש את תוצאותיהן באופן מדויק, להסביר לאישה את משמעות הממצאים, להמליץ על בדיקות נוספות – ולהפנות אותה לגורמים הרפואיים המתאימים, בהתאם להתפתחות ההיריון ולרמת הסיכון.
הסטנדרט הרפואי מחייב גם תיעוד מדויק ומלא של כלל ההמלצות, התלונות והבדיקות בתיק הרפואי. כאשר הצוות הרפואי מתעלם מתסמינים חריגים, לא מתייחס ברצינות לתלונות האם, או ממעיט בערך בדיקות חיוניות – הדבר עלול להוביל להחמצת אבחונים קריטיים ולנזקים בלתי הפיכים. במקרים כאלה, ייתכן שמדובר ברשלנות רפואית לכל דבר, שמקימה עילה ברורה לתביעה.
סוגים שונים של רשלנות רפואית בהריון
רשלנות רפואית בהריון עשויה להתבטא במגוון רחב של מקרים – החל מהתרשלות באבחון מומים בעובר, דרך ניהול לקוי של הריון בסיכון, ועד לאי הפניה לבדיקה חיונית שיכולה הייתה לשנות את מהלך ההיריון כולו. אחד הסוגים השכיחים הוא רשלנות שגרמה ללידת תינוק עם נכות – מצב שבו בעיה רפואית משמעותית בעובר לא זוהתה בזמן, למרות שבדיקות מקובלות היו יכולות לחשוף אותה. אילו הייתה מאובחנת במועד, ניתן היה לעיתים להפסיק את ההיריון ולמנוע סבל כבד מהילוד והוריו.
סוג נוסף הוא רשלנות שגרמה לפטירת העובר ברחם, מה שמכונה גם "לידה שקטה". במקרים אלו, הרופא או הצוות הרפואי לא זיהו בזמן סימני מצוקה עוברית או לא נקטו באמצעים שנדרשו מהם כדי להציל את חיי העובר, בין אם באמצעות ניטור קפדני יותר ובין אם בניתוח קיסרי מיידי. (לקריאה נוספת – רשלנות רפואית בניתוח קיסרי)
בנוסף, ישנם מקרים של "הולדה בעוולה" – מצב שבו נולד תינוק עם מום חמור או מחלה גנטית שלא אובחנו במעקב ההיריון, למרות שהיו בדיקות שיכלו לחשוף את הבעיה. במקרים כאלה, הטענה המשפטית המרכזית היא שלוּ ההורים היו יודעים על כך מראש, היו בוחרים להפסיק את ההיריון. מדובר בתביעות מורכבות מבחינה משפטית ואתית, אך לעיתים הן מזכות בפיצויים משמעותיים.
לכל סוג רשלנות יש מאפיינים משפטיים ורפואיים שונים, ולכן חשוב לבחון כל מקרה לגופו בעזרת עורך דין מיומן המכיר את התחום לעומק.
עילות נפוצות לתביעת רשלנות בהריון
רשלנות רפואית בהריון יכולה להתקיים במגוון רחב של מקרים, כאשר הקו המחבר ביניהם הוא התרשלות של הגורם הרפואי – בין אם במעשה ובין אם במחדל – אשר הובילה לנזק שהיה ניתן למנוע. אחת העילות הנפוצות ביותר היא אי הפניה לבדיקות חיוניות, כמו סקירת מערכות, שקיפות עורפית, צ’יפ גנטי או בדיקת מי שפיר – בדיקות שיכולות לגלות מומים בעובר כבר בשלבים מוקדמים של ההיריון.
עילה נוספת היא פענוח שגוי של תוצאות בדיקה – מצב שבו תוצאה חריגה לא מזוהה או נחשבת בטעות כתקינה, מה שמונע טיפול או החלטה רפואית מתאימה בזמן אמת. גם היעדר הסבר מלא ומספק על סיכונים, תופעות לוואי או בדיקות אפשריות שאינן כלולות בסל הבריאות – עשוי להיחשב כרשלנות, במיוחד אם אילו היו מוצגות בפני ההורים – הם היו שוקלים ביצוע בדיקה נוספת או הפסקת הריון.
במקרים של הריון בסיכון גבוה, קיימת אחריות מוגברת לרופא המטפל – ואם לא זיהה את רמת הסיכון, לא שינה את תדירות המעקב או לא הפנה את היולדת לייעוץ מתאים – עשויה להיות כאן עילה לתביעה.
לצד זאת, ישנן עילות נוספות כמו אי אבחון רעלת הריון, אי איתור מצוקה עוברית, התעלמות מתלונות האם או הפנייה מאוחרת לחדר לידה – כולן עלולות להוביל לנזק חמור ואף בלתי הפיך. כל אחד מהמקרים הללו דורש בדיקה מקצועית מקיפה של נסיבות ההיריון, ההתנהלות הרפואית והקשר הסיבתי לנזק שנגרם.
בדיקות נפוצות שקשורות לרשלנות רפואית בהריון
במהלך ההריון מבצעת האישה ההרה סדרה של בדיקות רפואיות שמטרתן לזהות מומים, סיכונים או בעיות בריאותיות בעובר ובאם עצמה. חלק מהבדיקות ניתנות במסגרת סל הבריאות וחלקן מוצעות באופן פרטי, אך כולן עשויות להיות קריטיות לאבחון מוקדם ולמניעת נזקים. כאשר איש צוות רפואי לא מפנה לביצוע בדיקה רלוונטית, לא מסביר על חשיבותה או מפענח את תוצאותיה באופן שגוי – עלולה להתרחש רשלנות רפואית חמורה.
בין הבדיקות המרכזיות שמהוות לעיתים בסיס לתביעות רשלנות רפואית בהריון ניתן למנות:
שקיפות עורפית – בדיקה מוקדמת לאיתור תסמונות גנטיות.
סקירת מערכות מוקדמת ומורחבת – לאיתור מומים מבניים בעובר.
בדיקות סקר ביוכימיות – כמו תבחין משולש ("חלבון עוברי") המעריך סיכוי למומים נוירולוגיים.
צ’יפ גנטי – בדיקה מתקדמת לגילוי תסמונות גנטיות עדינות.
דיקור מי שפיר – אבחון גנטי מדויק במקרים של חשד או גורמי סיכון.
MRI של מוח העובר – במקרים בהם יש צורך בבדיקת הדמיה מתקדמת.
כשל בזיהוי צורך בבדיקה, אי הפנייה אליה, הסבר חלקי בלבד או טעות בפענוח – כל אלו עלולים לגרום להחמצת אבחנה של מום או מחלה, ולהוביל ללידת תינוק עם פגיעות קשות שניתן היה למנוע. על כן, הקפדה על תהליך המעקב הרפואי ובחינת כל שלב בו היא קריטית – ולעיתים אף מצילה חיים.
מתי מגישים את התביעה? מי יכול לתבוע?
תביעת רשלנות רפואית בהריון כפופה לחוק ההתיישנות, ולכן חשוב לדעת מתי ניתן להגיש אותה ומי הגורם הזכאי לכך. ברוב המקרים, אם מדובר בנזק שנגרם לעובר – כלומר, לילד שנולד עם מום או פגיעה בעקבות ההתרשלות – הילד עצמו הוא התובע, והחוק מתיר לו להגיש את התביעה עד גיל 25 (שבע שנים מיום הגיעו לגיל 18). במקרים שבהם מדובר בפטירת עובר ברחם (לידה שקטה), או בנזק שנגרם לאם במהלך ההיריון, ההורים הם אלו שמגישים את התביעה, ויש להם שבע שנים ממועד האירוע או מיום שנודע להם על הרשלנות, whichever is later.
במקרים של "הולדה בעוולה" – מצב שבו נולד תינוק עם מום חמור שלא אובחן, וההורים טוענים שלוּ ידעו על כך היו מפסיקים את ההריון – רק ההורים רשאים להגיש את התביעה, ולא הילד עצמו. גם כאן תקופת ההתיישנות היא שבע שנים ממועד הלידה ומדובר ברשלנות רפואית בלידה.
חשוב לדעת: לעיתים רבות הורים מגלים את הנזק או את הרשלנות רק חודשים או שנים לאחר הלידה, ולכן קיימת חשיבות רבה למועד גילוי הקשר בין הנזק לבין ההתנהלות הרפואית. במקרים כאלה ניתן לטעון ל"התיישנות מאוחרת", אך הדבר דורש ניתוח משפטי מדוקדק. לכן, ככל שיש חשש לרשלנות – מומלץ לפנות בהקדם לייעוץ משפטי מקצועי כדי לשמור על הזכויות.
שאלת גובה הפיצוי בתביעת רשלנות רפואית בהריון
גובה הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית בהריון משתנה ממקרה למקרה, אך לעיתים מדובר בסכומים גבוהים במיוחד – שמגיעים למיליוני שקלים. הסיבה לכך נעוצה באופי הנזק: כאשר נולד תינוק עם נכות קשה או מחלה חשוכת מרפא, ההשלכות אינן רק רפואיות ונפשיות – אלא גם כלכליות, ארוכות טווח ולעיתים נמשכות כל החיים.
בית המשפט בוחן שורה של רכיבים לצורך חישוב הפיצוי, ובהם:
הוצאות רפואיות – טיפולים, תרופות, ציוד שיקומי ועזרים רפואיים.
הוצאות סיעוד ועזרת הזולת – במקרים של מוגבלות תפקודית גבוהה.
אובדן כושר השתכרות עתידי – כאשר הנזק מונע מהילד לעבוד בעתיד.
כאב וסבל – גם של הילד וגם של ההורים.
פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה – במיוחד במקרים של הולדה בעוולה.
ככל שהנזק חמור יותר – כך גם הפיצוי עשוי להיות משמעותי יותר. בנוסף, במקרים שבהם מוכח כי הייתה התרשלות חמורה במיוחד, בית המשפט עשוי לפסוק פיצוי מוגדל כהבעת עמדה ערכית.
עם זאת, חשוב להבין כי השגת פיצוי מקסימלי מחייבת ניהול מקצועי, איסוף תיעוד רפואי מלא, קבלת חוות דעת ממומחים מתאימים, והצגת טיעון משפטי קוהרנטי וברור. לכן, הפנייה לעורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית היא שלב חיוני בדרך למימוש הזכויות.
איך לבחור עורך דין רשלנות רפואית בהריון?
תביעות רשלנות רפואית בהריון הן מהתביעות המורכבות והרגישות ביותר במערכת המשפט – הן מבחינה רפואית, הן מבחינה משפטית, והן מבחינה רגשית. לכן, בחירת עורך הדין שילווה אתכם בתהליך היא לא פחות מהחלטה קריטית. עורך דין רשלנות רפואית מקצועי ואנושי לא רק שידע לנתח את המקרה לעומק ולהשיג עבורכם את הפיצוי המקסימלי – אלא גם יידע ללוות אתכם ברגישות ובסבלנות בכל שלב.
בבואכם לבחור עורך דין, חשוב לשים לב לדגשים הבאים:
ניסיון ספציפי בתחום הרשלנות הרפואית בהריון – לא כל עורך דין נזיקין בקיא במורכבויות הרפואיות והמשפטיות של הריון ולידה.
היכרות עם מומחים רפואיים – עורך הדין חייב לדעת לעבוד מול גניקולוגים, גנטיקאים, רדיולוגים ורופאים משפטיים לצורך קבלת חוות דעת מבוססות.
ליווי אישי לאורך כל הדרך – לא פגישה ראשונית בלבד, אלא ליווי אמיתי, מעורב ושותף לתהליך.
יכולת להעריך סיכויי הצלחה ופיצוי – כבר בפגישה הראשונה, עורך הדין צריך לתת לכם תמונת מצב מקצועית, נטולת הבטחות שווא.
במשרדנו, אנו שמים דגש על מקצועיות משפטית בלתי מתפשרת – לצד יחס אישי וקשוב לכל משפחה, מתוך הבנה עמוקה של הקושי והכאב שנלווים לכל תיק כזה. ההמלצה הברורה: אל תישארו לבד. פנו לעורך דין שיילחם עבורכם – בנחישות, ביסודיות וברגישות.
ליווי משפטי אישי, רגיש ומדויק – כאן בשבילכם
אם הגעתם עד כאן, ייתכן שאתם מתמודדים עם אחת התקופות הקשות והמתסכלות ביותר בחייכם – כזו שלא הייתם אמורים לעבור. אני מודע לכך שתביעות רשלנות רפואית בהריון אינן רק עניין משפטי או כלכלי – אלא בראש ובראשונה שבר רגשי עמוק, ולעיתים גם התמודדות יומיומית עם נזק מתמשך לילד או לאם.
במשרד שלי, נתן ראט ושות', אנחנו לא רואים בתיקים כאלה רק מסמכים רפואיים או שורות בתיק בית משפט – אלא קודם כל אנשים. משפחות. הורים. אני מלווה כל תיק באופן אישי, משלב הבירור הראשוני ועד לקבלת הפיצויים, תוך שקיפות מלאה, רגישות אמיתית ומאבק נחוש לצדק.
אם יש לכם חשש שרשלנות רפואית היא שגרמה לנזק שניתן היה למנוע – אל תחכו. פנו אליי לייעוץ ראשוני, ללא התחייבות. יחד נבחן את המקרה, נבין את הסיכויים ונחליט האם ואיך נכון לפעול. מגיע לכם לדעת את האמת – ומגיע לכם ייצוג משפטי הולם.
שלכם,
עו"ד שי נתן
